העבודה במעבדות כימיות כרוכה בסיכונים רבים. חלקם סיכונים האופייניים למקומות עבודה רבים (סיכונים ארגונומיים, סיכונים מכניים, סיכונים פיזיקליים, סיכוני אש וכיו"ב), וחלקם סיכונים ייחודיים למעבדות, הנובעים מעצם הימצאותם של חומרים מסוכנים. להלן נמנה את הסיכונים במעבדות כימיות ואת דרכי ההתמודדות עימם. שמירה על כללי הבטיחות שלהלן תסייע לשמור על בטיחות במעבדה ולמנוע תאונות ופגיעות מיותרות.
סיכונים ארגונומיים
עובדי מעבדה חשופים לסיכון של פגיעה כתוצאה מתנועה שחוזרת על עצמה במהלך עבודתם. הדבר עלול לקרות בהליכים כגון הפעלת מיקרוטומים, פיפטציה, עבודה עם מיקרוסקופ וכו'.
כדי למנוע פגיעות מעין אלו מומלץ לוודא כי במהלך העבודה עושים העובדים הפסקות קצרות לשחרור ומתיחה של השרירים. בנוסף יש לוודא כי הם משתמשים נכון בציוד בעייתי, כגון פיפטות.
קרינה
אחד הסיכונים במעבדות כימיות הוא חשיפה לקרינה, שעלולה לגרום לנזקים גופניים שונים. הקרינה נחלקת לשני סוגים: קרינה מייננת (רדיואקטיבית) וקרינה בלתי מייננת (אולטרה-סגול).
קרינה מייננת היא קרינה שבמהלכה משתחררים אלקטרונים מאטומים. חשיפה לקרינה זו עלולה לגרום להתפתחות של גידולים סרטניים. בנוסף, חשיפה לכמות גדולה של קרינה מייננת עלולה לגרום למוטציות בצאצאים של האדם שנחשף אליה.
במעבדה עושים העובדים שימוש במכשירים הפולטים קרינה מייננת, ועל כן הם חשופים לסיכוני קרינה. כדי להימנע מסיכונים אלה חשוב להקפיד על שמירת מרחק, הימנעות מחשיפה ממושכת ושימוש בצמ"א מתאים. בנוסף, עפ"י תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג-1992, על המעסיק למנות ממונה בטיחות קרינה בעל הסמכה לכך. כמו כן מחייבות התקנות הנ"ל לקיים הדרכות בטיחות לעובדים בנוגע לעבודה בטוחה בסביבת קרינה.
קרינה לא מייננת היא קרינה אלקטרומגנטית שאינה גורמת ליינון של אטומים. חשיפה לקרינה זו עלולה לגרום לפגיעות חמורות בעיניים ובמערכת הראייה וכן לפגיעות בעור (כולל סרטן העור).
כדי לשמור על בטיחות במעבדה, במקומות שבהם קיימת קרינה לא מייננת יש להשתמש בצמ"א מתאים.
במעבדה עושים העובדים שימוש רב במכשירי חשמל במתח גבוה. מצב זה מגביר את הסיכון להתחשמלות. התחשמלות יכולה להתרחש כתוצאה מכמה גורמים:
- מכשור חשמלי או חיווט פגום;
- תקעים או שקעים פגומים;
- נוהלי עבודה לא בטיחותיים.
כדי למנוע סיכונים אלה חשוב להקפיד למלא אחר ההנחיות הבאות:
- מערכת החשמל במעבדה תהיה מוגנת באמצעות ממסר פחת ברגישות של 30 מיליאמפר.
- מומלץ להשתמש ככל האפשר במכשירי חשמל בעלי מתח נמוך מ-50 וולט.
- יש לבדוק לעיתים תכופות את תקינות השקעים והכבלים.
- תיקון של מכשירי חשמל פגומים יתבצע אך ורק ע"י חשמלאי מורשה.
- יש לוודא כי כל המעטפות של מכשירי החשמל מוארקות היטב.
- לפני ניקוי של מכשירי חשמל יש לנתקם מאספקת החשמל.
- אין לגעת במכשירי חשמל בידיים רטובות.
שריפה
הסיכון הנפוץ ביותר במעבדות כימיות הוא שריפה. זאת מכיוון שבמעבדה נעשה שימוש בחומרים דליקים ונפיצים רבים. כדי לשמור על בטיחות במעבדה ולהפחית את הסיכון לשריפה, חשוב להקפיד למלא אחר ההנחיות האלה:
- יש להרחיק מכשירים חשמליים ממקומות שמשתמשים בהם בגזים דליקים או בנוזלים.
- יש להדק היטב את צינורות המים המחוברים למקרר העיבוי.
- אין להשתמש במבערים בסמוך לנוזלים דליקים.
- אין להשתמש בו-זמנית בחומרים דליקים ובחומרים מחמצנים.
- במקרה שנשפך בטעות נוזל דליק, יש לכבות מייד את כל המכשירים המחוללים ניצוצות או שיש בהם אש גלויה.
עם זאת חשוב לציין כי מילוי אחר הוראות הבטיחות הנ"ל עשוי בהחלט למזער את הסיכון לדליקה אך הוא אינו מונע אותו לגמרי. לכן חשוב להקפיד על קיומן של הדרכות אש לעובדי המעבדה, כך שיידעו כיצד לפעול במקרה של דליקה.
פציעה מכלי זכוכית
במעבדה נעשה שימוש רב בכלי זכוכית. לכן אחד הסיכונים במעבדות כימיות הוא פציעה מכלי זכוכית. כדי למנוע פציעה כזו יש להקפיד למלא אחר ההנחיות שלהלן:
- כלי זכוכית שבורים או שאריות של פסולת זכוכית יש לאסוף במתקן ייעודי.
- אין לבצע חימום מהיר או קירור מהיר של כלי זכוכית. זאת כדי למנוע התפשטות תרמית, שעלולה לגרום לשבר. (התפשטות תרמית היא נטייה של החומר לשנות את נפחו בתגובה לשינוי טמפרטורה.)
- בהליכים שעושים בהם שימוש בכלי זכוכית יש להקפיד על הגנה לעיניים.
- כאשר מחדירים מוט זכוכית דרך פקק, הדבר עלול לגרום לפציעה מחלקים חדים במקרה שהמוט נשבר. מכיוון שכך בהליך כזה יש להקפיד על הגנה לידיים.
- כאשר מחברים כלי זכוכית למחברים, יש לוודא שהאטימה מתאימה.
הרעלה
אחד הסיכונים במעבדות כימיות נובע מהימצאותם של כימיקלים רעילים שונים במעבדה. הרעל שבחומרים אלה עלול לחדור לגוף באמצעות שאיפה לריאות, חדירה דרך העור או בליעה. כדי לשמור על בטיחות במעבדה ולמנוע סכנת הרעלה חשוב להקפיד למלא אחר ההנחיות שלהלן:
- בעת אחסון חומרים בכלי קיבול יש להצמיד לכלי הקיבול תגית המעידה על תכולתו.
- יש לצייד את תנור הייבוש במתקן השואב את האדים אל מחוץ למעבדה.
- קרח יבש יש לאחסן מחוץ למעבדה, במקום מאוורר.
- טיפול בחומרים רעילים יש לבצע אך ורק בתוך מנדף. בעת הטיפול יש להקפיד להשתמש בכפפות מגן ובמלקחיים.
- אין לטעום כל חומר כימי המצוי במעבדה.
- אין לאכול ולשתות במעבדה.
התפוצצות
- יש להתקין במעבדה גלאי דליפות גז עם התקן אזעקה.
- תמיסות עם חומרים דליקים יש לאחסן במקרר מוגן התפוצצות.
- יש לאוורר היטב את המעבדה.
- אין לעשן במעבדה, וכן אין להשתמש באש גלויה, למעט במנדף ייעודי.
- בעבודה עם תרכובות נדיפות או בלתי יציבות עלולה להתרחש התפוצצות. מכיוון שכך יש להימנע משפשוף או מקרבה למקור החום.
כוויות
במעבדות כימיות קיימת סכנה של כוויות. ישנם שני סוגים של כוויות: כוויות תרמיות (כוויות חום וכוויות קור) וכוויות כימיות. להלן הצעדים שיש לנקוט כדי לשמור על בטיחות במעבדה ולמנוע סיכון של כוויות:
כוויות חום
- בעת מילוי אמבטיות עם מים חמים יש להקפיד שלא למלא אותן יתר על המידה.
- במהלך שימוש בתנור שרפה יש להקפיד לעטות כפפות תרמיות ולהשתמש במלקחיים.
כוויות קור
- אין להכניס כלי קיבול חם לתוך נוזל בטמפרטורה נמוכה מאוד.
- אין לגעת בנוזל קירור או בקרח יבש בידיים חשופות. את הקרח היבש יש לאחוז באמצעות מלקחיים.
כוויות כימיות
- יש להתקין במעבדה מקלחות חירום הפועלות בעזרת שרשרת יד או דוושה וכן משטפת עיניים ייעודית.
- בשעת חימום או בעת תגובה כימית אין לכוון את המבחנה אל פני העובד או לעבר עובדים אחרים.
- בעת העברת חומרים קורוזיביים מכלי לכלי יש להשתמש בציוד מגן אישי: משקפי מגן, מסכת פנים וכפפות ניאופרן. אם מעבירים נפחים גדולים של חומ"ס כדאי להשתמש במשאבה ידנית.
פוסטים קשורים
בטיחות בעבודה עם חומרים מסוכנים
כמעט בכל מפעל כיום מצויים חומרים כימיים. לחומרים הללו ישנה
השפעת התנאים הפיזיקליים במקום העבודה על בטיחות העובדים
לתנאים הפיזיקליים (המכונים גם תנאים סביבתיים) במקום העבודה ישנה השפעה
מחלות מקצוע כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים
מחלת מקצוע היא מחלה הנובעת מחשיפה ממושכת של עובד לגורמים
גיליון בטיחות בעבודה עם חומרים מסוכנים
עובדים רבים נחשפים במהלך עבודתם לחומרים מסוכנים (חומ"ס). חשוב שעובדים
2 מחשבות על “בטיחות במעבדה”
תודה על מאמר
שמח שנהנית:-)