בטיחות בעבודה עם גזים

בית » הדרכות בטיחות » הדרכות חומרים מסוכנים » בטיחות בעבודה עם גזים

בתעשייה המודרנית נעשה שימוש רב בגזים שונים. חשוב לדעת כי הגזים למיניהם נחשבים לחומר מסוכן לפי הגדרת ועדת המומחים של האו"ם והם מסווגים כקבוצת סיכון 2 (מבין תשע קבוצות סיכון). הסיכונים העיקריים הטמונים בגזים הם שריפה, פיצוץ, חנק, הרעלה וכוויות כימיות. כדי למנוע סיכונים אלה חשוב מאוד לשמור על כללי הבטיחות בעת עבודה עם גזים.

להלן נפרט את כללי הבטיחות העיקריים לעבודה עם גזים.

סימון הגזים

יש לוודא כי על כל גליל מוטבע סימן הכולל פרטים בנוגע לתכולת הגז (שם הגז, שם היצרן או סימנו המסחרי, לחץ המילוי המותר וכיו"ב). אין לעשות שימוש בגליל שתכולתו אינה ידועה.
על כל צינורות הגז המתחברים אל מערכת אספקה מרכזית יש לסמן את שם הגז.
יש לדאוג לשילוט אזהרה ברור (שם החומר, מס' או"ם, קוד חירום, קבוצת סיכון וסימון אזהרה).

אחסון הגזים

רצוי לאחסן את הגזים מחוץ למבנה, במחסן הבנוי מחומרים לא בעירים.
גזים דליקים או רעילים המאוחסנים בתוך המבנה יימצאו בארונות יניקה. זאת כדי להבטיח את יניקת הגז אל מחוץ לבניין במקרה של דליפה.
אין לאחסן גלילים באזור רטוב, ליד מצבורי כימיקלים או באזור עם נוכחות מתמדת של אדי כימיקלים מאכלים. אווירה קורוזיבית עלולה לגרום להידבקות של כובע המגן אל גוף הגליל ולפגיעה בברז.
אין לאחסן גזים דליקים בסמוך למקומות שבהם עובדים באש גלויה ובמקומות שנוצרים בהם ניצוצות חשמליים.
יש להפריד בין הגזים השונים, לפי קבוצות הסיכון שלהם. בעיקר יש להקפיד על הפרדת גזים מחמצנים מגזים דליקים.
יש לקשור כל גליל גז בשרשרת ולעגנו לקיר כדי למנוע נפילה.
יש להתקין אמצעים לכיבוי אש במקום האחסון של הגזים.

שינוע הגזים

גלילים המכילים גז במצב צבירה נוזלי (כגון אצטילן או גפ"מ) יש להוביל/לשנע במצב אנכי (בעמידה). גלילים המכילים גז במצב צבירה גזי ניתן להוביל/לשנע גם במצב אופקי (בשכיבה). עם זאת רצוי גם במקרה זה להוביל את הגלילים במצב אנכי.
טלטול ידני של גלילי גז יש לבצע באמצעות עגלה ייעודית להעברת גלילי גז. הגליל יוצב במצב אנכי וייקשר היטב בשרשרת לעגלה.
שינוע של גלילי גז ע"י מלגזה יש לבצע באמצעות כלוב ייעודי להובלת גלילי גז. אפשר להוביל בכלוב כמה גלילים יחד, כשהם קשורים בשרשרת לכלוב.
אין להוביל בכלוב אחד גלילי גז השייכים לקבוצות סיכון שונות שאינן תואמות.

שימוש בגזים

רק עובדים שעברו הכשרה מתאימה רשאים לעבוד בגזים.
אין להחליף וסתים, מדי לחץ או אביזרים בין גלילי גז מסוגים שונים.
אין להעביר גז מגליל לגליל או להכניס חומר זר לתוך הגליל.
גלילים ריקים יש לסמן בשילוט מתאים ולהחזירם לנקודת האחסון של גלילים ריקים.
לפני כל שימוש בגליל גז יש לבצע בדיקה חזותית של הגליל. בבדיקה זו יש לוודא היעדר פגמים, סימני קורוזיה, כתמי שמן או גריז וכיו"ב. אין להשתמש בגליל שנתגלו בו סימני קורוזיה או פגמים שעלולים להביא לדליפת גז.
אחת ל-5 שנים יש לבצע בדיקה הידרוסטטית לגלילי הגז. בגלילים עם גזים מאכלים יש לבצע בדיקה הידרוסטטית אחת לשנתיים. אין לעשות שימוש בגלילי גז שלא עברו בדיקה כאמור.

צמ"א לעבודה עם גז

בעת טיפול בגליל גז יש לנעול נעלי בטיחות עם כיפת פלדה. זאת כדי למנוע פגיעה ברגליים במקרה של נפילת הגליל.
בעת טיפול בגזים קורוזיביים או מגרים יש להרכיב משקפי מגן אטומים או מגן פנים. בנוסף יש ללבוש סינר וכפפות עמידים לחומר.
בעת טיפול בגזים רעילים יש להצטייד במנ"פ או במסכת הגנה על הנשימה עם מסנן פחם פעיל.
בעת טיפול בגזים מתלקחים יש לעטות כפפות עמידות לחום ולהרכיב משקפי מגן אטומים.

קורס חומרים מסוכנים

הואיל והגז נחשב כאמור לחומר מסוכן, כל עובד במקום עבודה המחזיק בגזים נדרש להשתתף אחת לשנה בקורס חומרים מסוכנים. בקורס זה לומדים העובדים להכיר את החומ"ס המצויים במפעל ואת הסיכונים השונים הטמונים בהם. בנוסף הם לומדים כיצד למנוע את הסיכונים הללו וכיצד לפעול במקרה של אירוע חומ"ס.

אנו בחברת "ליאור בטיחות" מקיימים קורס חומרים מסוכנים לעובדים. הקורס נבנה באופן מיוחד עבור כל מפעל ומעסיק, בהתאם לחומ"ס שנעשה בהם שימוש במפעל. הקורס הינו מקיף ויסודי וכולל בין היתר נושאים כגון הכרת גיליון הבטיחות (SDS) על סעיפיו, אמצעי מיגון מפני חומ"ס, תאימות בין חומרים ועוד. במקרים רבים כולל הקורס גם תרגולים מעשיים, כגון לבישת מנ"פ, תרגיל כניסה למבנה שבו שפך של חומ"ס וכן שיטות לעצירת שפך של חומ"ס.