בעשורים האחרונים, עם התפתחות הטכנולוגיה, המודרניזציה והקדמה, גדלה משמעותית החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת. קרינה בלתי מייננת היא סוג של קרינה אלקטרומגנטית המשלבת שדה מגנטי ושדה חשמלי ומתפשטת בתווך במהירות האור. קרינה זו נוצרת בצורה מלאכותית על ידי אדם. היא עשויה להיווצר בצורה מכוונת (שידור של אנטנות, טלפונים ואתרים סלולריים) או כתוצר לוואי של פעולה (זרמים חשמליים העוברים במכשירים חשמליים משרדיים ומכונות חשמליות במפעלי תעשייה). כמו כן הקרינה עשויה להיווצר בעקבות תקלה כמו דליפה.
הקרינה הבלתי מייננת משתרעת על פני ספקטרום תדרים רחב אך נמוך – 0-300 ג'יגה הרץ. היא אינה גורמת ליינון של חומרים ואינה מורגשת ע"י אדם. (זאת לעומת קרינה מייננת, המורכבת מאנרגיה גבוהה המסוגלת לגרום לשינוי בתכונותיו של חומר ולשנות את מבנה התאים החיים ואף לגרום לסרטן.)

ההשפעות הבריאותיות של קרינה בלתי מייננת
כאמור, בניגוד לקרינה המייננת הרי שהקרינה הבלתי מייננת אינה גורמת ליינון אטומים ולשינויים במבנה החומר. עם זאת יש לה השפעות בריאותיות שליליות מוכחות וידועות. הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן סיווג את הקרינה הזו בקטגוריית 2B – "מסרטן אפשרי". הגדרת הסיווג היא "קיום ראיות מוגבלות בבני אדם ובלתי מספקות בבע"ח". ארגון הבריאות העולמי וגופים אחרים ממליצים על נקיטת "עקרון הזהירות" בכל הקשור לחשיפה לקרינה בלתי מייננת. משמעותו של עיקרון זה היא נקיטת צעדים סבירים להפחתת החשיפה אל מתחת לגבולות החשיפה של התקנים והקווים המנחים.
חשיפה לקרינה בלתי מייננת במקומות עבודה
חשיפה לקרינה בלתי מייננת במקומות עבודה קיימת בתחומי התעשייה, מחקר ופיתוח, ביטחון, רפואה, בנייה ועוד. מקורות הקרינה הבלתי מייננת שאליהם עשויים העובדים להיחשף:
- ציוד תקשורת (אתרים סלולריים, WI-FI ועוד), תשתיות חשמל (ארונות וכבלי חשמל) ומכשור חשמלי.
- מכשירים, מכונות ותהליכים שונים.
המוסד לבטיחות וגיהות מיסד את הנושא של חשיפת עובדים לקרינה בלתי מייננת. בין היתר קבע המוסד תקני חשיפה לקרינה וכן נהלים טכניים מפורטים המאפשרים הערכת סיכונים, עריכת סקרים וביצוע מדידות קרינה.
בטיחות בקרינה בלתי מייננת במקומות עבודה
כדי להגן על העובדים מפני הסכנות הטמונות בחשיפה לקרינה בלתי מייננת, יש לערוך במקום העבודה סקר סיכונים. סקר זה כולל בין היתר איתור של מקורות הקרינה בסביבת העבודה וזיהוי הסוגים והמאפיינים שלהם.
תחילה יש לקיים בדיקה ויזואלית ולאחר מכן סקירה שיטתית של מקורות קרינה אפשריים, איתור נתוניהם ואיתור הוראות היצרן, ההיתרים והאישורים הקשורים בהם. בנוסף יש לקיים הערכה של רמות החשיפה שאליהן נחשפים העובדים ממקורות הקרינה סביבם. בדיקה זו תבוצע על ידי גורמים מקצועיים המוסמכים לכך והמצוידים במכשור מתאים. לבסוף יש לגבש תוכנית לניהול סיכונים. התוכנית תפרט את הצעדים שיש לנקוט כדי להפחית את רמות החשיפה לקרינה למידה נמוכה ובטוחה.
תוכנית ניהול סיכונים
במסגרת גיבוש התוכנית לניהול סיכונים יש לקבוע נהלים וליידע את העובדים על אודותיהם. כמו כן יש לקיים הדרכת עובדים ותרגול ולהגביר את הפיקוח והאכיפה. בנוסף יש לסמן ולהציב שלטים ולהגביל את הגישה למקורות הקרינה.
חשוב כי הן העובדים והן המעסיק ימלאו אחר הדרישות המפורטות בחוק וכן אחר התקנות והנהלים שקבע המשרד להגנת הסביבה בנוגע לחשיפה לקרינה בלתי מייננת במקומות עבודה. לצורך כך יש להסתייע בגורמים מקצועיים (כגון יועץ קרינה). גורמים אלו יזהו את הסיכונים ויקבעו הנחיות מפורטות לצורך הפחתת החשיפה בתהליכים תעשייתיים או בעת תפעול מכשירים היוצרים קרינה באופן מכוון בעוצמה בינונית או גבוהה.
פוסטים קשורים

הדרכת בטיחות לייזר
ללייזר ישנם יישומים רבים בעולמנו ושימושו הולך ומתרחב עם הזמן.

בטיחות בחשמל בעבודה
בעולם המודרני חשמל משמש כמקור האנרגיה העיקרי בכל תחומי החיים:

חוקים ותקנות בנושא בטיחות ובריאות תעסוקתית
פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש”ל-1970

ממונה בטיחות בעבודה
מדי שנה מתרחשות בישראל תאונות עבודה רבות. במקרים רבים הגורם לתאונות
2 מחשבות על “בטיחות בקרינה בלתי מייננת”
מאמר מעניין
תודה על התגובה החמה!