גיהות תעסוקתית – מניעת מחלות מקצוע בקרב עובדים

חשיבותה של גיהות תעסוקתית במקום העבודה

המונח "גיהות תעסוקתית" משמעותו מניעת מחלות מקצוע ושמירה על בריאות העובדים. מערך הגיהות התעסוקתית במקום העבודה חשוב בראש ובראשונה כדי לשמור על שלום העובדים. בנוסף, מקום עבודה שבו מערך הגיהות התעסוקתית תקין ויעיל, פועל ביעילות רבה יותר.

לשמירה על גיהות תעסוקתית במקום העבודה יש גם חשיבות בהיבט הכלכלי: עפ"י החוק המעסיק הוא האחראי על שלומם של העובדים. מכיוון שכך עובד שנפגע בתאונת עבודה או שחלה במחלת מקצוע רשאי לתבוע את המעסיק. מערך גיהות תעסוקתית יעיל עשוי אפוא לצמצם את התביעות מצד העובדים ובכך להפחית את הנזקים הכלכליים למקום העבודה.

עם זאת חשוב לציין כי גם לעובד יש אחריות מסוימת בשמירה על הגיהות התעסוקתית במקום העבודה. בין היתר עליו להשתתף בהדרכות בטיחות בעבודה שהמעסיק מספק וכן להשתמש בציוד מגן אישי.

גיהות תעסוקתית ומניעת מחלות מקצוע

גורמי הסיכון למחלות מקצוע

  • גורמים ארגונומיים: ארגון לקוי של עמדת העבודה, שימוש במערכת ישיבה לא מתאימה, תנועה מעטה מדי של העין וכיו"ב.
  • גורמים סביבתיים (פיזיקליים): רעש חריג או ממושך, תאורה לקויה, קרינה מסוכנת, חוסר אוורור וכיו"ב. (למידע נוסף על השפעתם של גורמים סביבתיים לחץ כאן.)
  • גורמים כימיים: ממיסים אורגניים, חומרים מסוכנים אנאורגניים וכיו"ב.
  • גורמים ביולוגיים: וירוסים, חיידקים וכיו"ב. (למידע נוסף על סיכונים ביולוגיים לחץ כאן.)
  • גורמים פסיכולוגיים: לחץ בעבודה, הטרדה במקום העבודה וכיו"ב.

ניהול סיכונים כאמצעי לשמירה על גיהות תעסוקתית במקום העבודה

כדי לשמור על גיהות תעסוקתית במקום העבודה ולצמצם את הסיכון למחלות מקצוע בקרב העובדים, יש לנהל את הסיכונים. ניהול סיכונים הוא תהליך הכולל כמה שלבים:

  1. זיהוי גורמי הסיכון: יש לזהות את הסיכונים השונים הקיימים במקום העבודה.
  2. הערכת הסיכונים: יש להעריך את הסבירות להתממשותו של כל סיכון ואת חומרת הפגיעה הצפויה במקרה שהוא יתממש.
  3. בקרה: יש לקבוע דרכי פעולה לנטרול או למזעור הסיכונים. העדיפות תהיה תמיד לפתרונות הנדסיים (לדוגמה, שיפור היעילות של מערכת האוורור). פתרון אחר, בעדיפות משנית, הוא שימוש בציוד מגן אישי מתאים.
  4. מעקב: יש לקבוע נהלים למעקב אחר יישומן של דרכי הפעולה שנקבעו בשלב הבקרה.

ניטור סביבתי (בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות)

כדי לשמור על גיהות תעסוקתית במקום העבודה ולמנוע מחלות מקצוע בקרב העובדים, תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), תשע"א-2011 קובעות כי במקום עבודה שעושים בו שימוש ב"גורם מזיק טעון ניטור", על המעסיק לקיים בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות. מטרתן של בדיקות אלה היא לקבוע אם יש במקום העבודה "עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור". את הבדיקות הסביבתיות-תעסוקתיות יבצע אך ורק בודק מעבדה בעל הסמכה.

הבדיקות הסביבתיות-תעסוקתיות כוללות סקר מקדים. במהלך סקר זה מאתרים במקום העבודה מקורות חשיפה העלולים לפגוע בבריאות העובדים. כמו כן אוספים נתונים בנוגע לאופי סביבת העבודה. ממצאי הסקר משמשים בסיס לקביעת ההיקף של הניטור הסביבתי.

אחד מתפקידיו של ממונה הבטיחות במקום העבודה הוא לוודא ביצוען של בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות. עליו לתעד את ממצאי הבדיקות הנ"ל וליידע את המעסיק והעובדים בנוגע להשלכותיהן ולאמצעים שיש לנקוט.

ניטור ביולוגי (בדיקות רפואיות-תעסוקתיות)

עפ"י תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), תשע"א-2011, כדי לשמור על גיהות תעסוקתית במקום העבודה יש לבצע בדיקות רפואיות-תעסוקתיות תקופתיות לעובדים החשופים לגורמים מזיקים. בבדיקות אלה בודקים רמות של חומרים בגוף העובד ומשווים אותן למדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית (BEI). מטרתן של הבדיקות היא לאתר מוקדם ככל האפשר מחלות מקצוע בקרב העובדים. ככל שמאתרים מחלה בשלב מוקדם יותר כך אפשר לטפל בה ביעילות רבה יותר.

אחד מתפקידיו של ממונה הבטיחות הוא לקיים מעקב אחר ביצוע הבדיקות הרפואיות-תעסוקתיות של העובדים החשופים לגורמים מזיקים.

הרפואה התעסוקתית עוסקת בשמירה על בריאות העובד ומניעת מחלות מקצוע. כאמור, עובדים החשופים במקום עבודתם לגורמים מזיקים צריכים לעבור בדיקות רפואיות תקופתיות. בישראל פועל מערך הרפואה התעסוקתית באמצעות קופות החולים. בנוסף הסמיך שר הרווחה שירותים רפואיים נוספים לבצע בדיקות רפואיות תעסוקתיות.

שירותי הרפואה התעסוקתית פועלים מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, ומתוקף פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל-1970 ותקנותיה.

שירותי הרפואה התעסוקתית עוסקים ב-3 סוגים עיקריים של בדיקות:

  1. בדיקות קבלה לעבודה: בדיקות שמבצעים בטרם כניסתו של העובד לעבודה. מטרת הבדיקות היא לקבוע אם העובד מתאים לסוג העיסוק שהוא עתיד לעסוק בו.
  2. בדיקות פיקוח רפואי תקופתי: בדיקה רפואית ראשונית ובדיקת מעקב רפואית תקופתית לעובדים החשופים לגורמים מזיקים. מטרת הבדיקות היא לקבוע אם העובד כשיר להתחיל/להמשיך לעבוד בעיסוקו המסוים.
  3. בדיקות כושר עבודה: מטרתן לבדוק אם עובד שחלה או נפגע מסוגל לשוב למקום עבודתו ולהמשיך במילוי תפקידו.

בנוסף לביצוע הבדיקות הרפואיות הנ"ל, הרופא התעסוקתי משמש גורם מייעץ למפעל ולעובדים בנוגע לגיהות תעסוקתית. כמו כן הוא מסייע בהטמעת תוכניות לקידום גיהות תעסוקתית במקום העבודה. בנוסף, הרופא התעסוקתי משמש מקור מידע בכל שאלה של עובדים בעניין גיהות תעסוקתית.

Facebook
Twitter
LinkedIn

פוסטים קשורים

רפואה תעסוקתית

רפואה תעסוקתית

חשיבותה של רפואה תעסוקתית עובדים רבים חשופים במהלך עבודתם לגורמים מזיקים המצויים במקום העבודה. חלקם קשורים לתהליכי העבודה וחלקם לסביבתה. עריכת בדיקות תקופתיות לעובדים אלו

ניטור סביבתי

ניטור סביבתי בעבודה

עפ"י הערכות ארגון העבודה הבינלאומי, מדי שנה חולים עשרות מיליוני עובדים במחלות מקצוע. כשני מיליון מהם מתים מן המחלה. סטטיסטית, אלו 24 מקרי מחלה תעסוקתית או

ליצירת קשר בכל נושא בטיחותי

לכל שאלה חייגו
058-7886903

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן