התנהגות נכונה בעבודה עם סיכונים ביולוגיים

התנהגות נכונה בעבודה עם סיכונים ביולוגיים

מי עלול להיות חשוף לסיכונים ביולוגיים? מהם הסיכונים הביולוגיים אליהם עלולים להיחשף העובדים? כיצד מתרחשים מקרי הידבקות במעבדות? כיצד ניתן למנוע מקרי הידבקות? מה חשיבותו של סקר הערכת סיכונים במעבדות ביולוגיות? מהי חשיבותה של הדרכת בטיחות במעבדות?

מנהלי ועובדי מרפאות רפואיות ביולוגיות, ביוכימיות, מיקרוביולוגיות, וירולוגיות ובקטריולוגיות, מתכנני מעבדות,  שמנהלים ועובדים בבתי חיות וכן, עובדים עם חיות מעבדה באוניברסיטאות ובתעשייה, חשופים כולם לסיכונים ביולוגיים ואינם מודעים בכל המקרים לסיכונים אליהם הם עלולים להיות חשופים במקום העבודה. בריכות שחייה, לרוב אין ברשותם מידע מספיק לצורך מניעת סיכונים במעבדה, שיטות עבודה בטוחות וציוד בטיחות למניעת הידבקות. במקרים רבים קיימת השקעת משאבים גדולה בבניית מעבדות וציוד מתקדמים אך הדעת לא ניתנת לדרישות יסוד של מעבדות בטיחותיות ובכך עלולה המטרה להיות מוחטאת. חוק "זכות העובד לדעת", מחייב את המעסיק להסביר לעובדים על הסיכונים אליהם הם חשופים במקום עבודתם.

סיכון ביולוגי במקום העבודה

תקנות הבטיחות בעבודה בנוגע לעבודה עם סיכונים ביולוגיים

בשנת 2001 תשע"א פורסמו "תקנות הבטיחות בעבודה" (גהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות). תקנות אלו מגדירות את חובותיהם של מחזיקי המעבדות ומנהליהם ואת חובתם של עובדי המעבדות. התקנות מתארות את אמצעי הבטיחות והגהות התעסוקתיים הכלליים במעבדות וכן את האמצעים הייחודיים הנדרשים במעבדות כימיות, רפואיות וביולוגיות. בנוסף, הן מפרטות את החובה להדרכת העובדים וחובת ההודעה על עבודה עם גורמים מסוכנים. ידיעה והבנת הסיכונים ודרכי ההדבקה במעבדה, הן תנאי ראשוני להימנעות מסיכונים ולעבודה בטיחותית שכן מקורן של רוב התאונות וההדבקות הוא בטעויות אנוש או באי הקפדה על נוהלי בטיחות.

"אין ניסוי כה חשוב שבגללו יש להזניח את הבטיחות"

אנשי מדע ממעיטים לעיתים בחשיבות נושא הבטיחות ומפחיתים בממשות הסיכונים וזאת כיון שהם מתרכזים ומתעניינים בביצוע הניסוי וקבלת תוצאות מהירות ונוטים לוותר על דרישות הבטיחות. לכן, המוטו צריך להיות כי "אין ניסוי כה חשוב שבגללו יש להזניח את הבטיחות". רבים מאמינים כי להם זה לא יקרה ונוטים לזלזל בכללי הבטיחות וליטול על עצמם סיכונים מיותרים מבלי לקחת בחשבון כי   להדבקת עובד בודד במעבדה יכולה להיות השלכה על המעבדה כולה, על הארגון אליו היא משתייכת ועל ההנהלה. הזנחת נושא הבטיחות בעבודה בגורמים ביולוגיים, עלולה לפגוע גם באנשים שאינם מעורבים בעניין ויכולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על הסביבה . חשוב להעניק רקע, מידע והדרכה בנושאי בטיחות והדרכה ובנושאי בטיחות ביולוגית. השקעת משאבים בנושא זה תשתלם ותמנע הידבקות, תצמצם אבדן ימי עבודה עקב מחלות, תחסוך את הצורך בתשלומי פיצויים ותגביר את מיומנות העובדים ומהימנות המעבדה.

סיכונים ביולוגיים במעבדות ובחברות ביוטכנולוגיה

בשנים האחרונות, גדל מאוד מספרן של המעבדות והחברות הביוטכנולוגיות העוסקות בגידול חיידקים ונגיפים ובהפרדת מוצרים ביולוגיים שונים בקנה מידה גדול. במקומות אלו חשוב להעניק משנה חשיבות לנושא הבטיחות הביולוגית. כל הסיכונים הביולוגיים הקיימים במעבדות מחקר ופיתוח, מחריפים עוד יותר כאשר מטפלים בנפחים גדולים או בריכוזים גבוהים של גורמים ביולוגיים שונים. זלזול בנהלי בטיחות של עובד מעבדה, עלול להתפתח למצבי תאונה וגרימת הידבקות. נושא ההנדסה הגנטית, תרם משמעותית לטיפול בנושא הבטיחות הביולוגית. נכתבו נהלים מחמירים במיוחד והוקמו ועדות לנושא שחקרו ופרסמו הנחיות לביצוע ניסויים בצורה בטיחותית וכן סווגו הגורמים הביולוגיים על פי קבוצות סיכון ואופיינו מעבדות על פי רמות בטיחות. כמו כן , ניתנה דחיפה משמעותית לפיתוח אביזרים וציוד בטיחותיים ברמה גבוהה. כיום, כל שנותר הוא לעביר מידע זה לכל העובדים במעבדות העוסקות בגורמים ביולוגיים ברמות שונות וכך יהיה ניתן להתמודד בצורה בטוחה עם כל גורם חדש שיופיע בזירה ללא חשש לזיהום סביבתי בעבודה עם נגיפים הגורמים להיסטריה עולמית הנחקרים במעבדות רבות.

מקרי הידבקות במעבדות

שכיחות ההידבקויות המעבדתיות נמצאת כיום במגמת ירידה וזאת כתוצאה מתנופה שקיבלה תודעת הבטיחות הביולוגית בעשורים האחרונים אשר לוותה גם בציוד הולם ומעבדות מתאימות, חיסונים לעובדים ונוהלי עבודה בטיחותיים. שכיחות ההידבקות יורדת עם השנים הודות לאמצעי הבטיחות וכן להדרכת העובדים. מסתמנת נטייה לירידה במקרי ההידבקות בחיידקים אך קיימת עלייה בהידבקויות נגיפיות. להידבקויות יש השלכות חמורות וחלקן אף מסתיימות במוות. כל אדם שיש לו קשר למעבדה עלול להידבק החל מאנשי מדע, סטודנטים, עובדי תחזוקה ושירותים ומבקרים מזדמנים. הגורמים המדביקים עלולים להיות מועברים גם אל מחוץ למעבדה ולגרום לתחלואה בקרב בני משפחה של עובדי מעבדות ובקרב אנשים הבאים במגע אתם או עם חומרים מעבדתיים.

כיצד מתרחשת הדבקה מעבדתית ?

על מנת לדעת כיצד להימנע מהדבקה במעבדה צריך להבין את האופן בו הדבקה מתרחשת. ההדבקה יכולה להתרחש בשלוש דרכים עיקריות:

  • דרכי הנשימה – על ידי שאיפת חלקיקים נושאי גורם ביולוגי במצב יבש או רטוב. המרחפים באוויר כאירוסול.
  • דרכי העיכול – על ידי בליעה או שתייה של מוצקים או נוזלים המכילים גורם ביולוגי עקב קרבתו של קנה הנשימה לבית הבליעה, עלול חומר שנשאף דרך האף לעבור לבית הבליעה ולהיפך.
  • דרך העור– על ידי דקירה בחפץ חד ומזוהם, נשיכה, עקיצה על ידי בעל חיים או חרק נושא גורם מדביק, דבר העלול ליצור זיהום בעור הפצוע.

לאחר חדירת הגורם הביולוגי לגוף, התפתחות המחלה תלויה במספר גורמים כגון: אופי הגורם המזהם, הכמות שחדרה, מצבו החיסוני של הנדבק, גילו ועוד.

תאונות המתרחשות במעבדה

תאונות אינן "קורות" הן נגרמות. לא תמיד ניתן לזהות את ה"תאונה" שבעקבותיה התרחשה הדבקה. על פי סקרים שונים, רק בכ-20% מההדבקות המעבדתיות זוהתה התאונה שגרמה להידבקות. בשאר המקרים סווגה סיבת ההדבקה כ"לא ידועה". לרוב, נגרמת תאונה במעבדה בעקבות שילוב של מספר גורמים:

  • כשסדר פעולות משתבש בתהליך מעבדתי
  • כשהתזמון לא נכון
  • כשיש טעות בכמות החומר
  • כשפעולות מבוצעות במהירות מוגזמת

שילוב של כל אלה וגורמים נוספים עלול לגרום לתאונה. ב-80% ממקרי התאונות שדווחו, היו הסיבות לתאונות טעויות אנוש ורק ב-20% הסיבה היתה נעוצה בתקלה טכנית בציוד כלשהוא.

תקלות הנגרמות במעבדות

בין התקלות השכיחות ביותר הגורמות לתאונות והדבקות ביולוגיות במעבדה ניתן למנות:

 -דקירות מחטים ומזרקים – חוסר זהירות בעבודה עם מחטים ומזרקים ואי שימוש בכפפות וציוד מגן.

– הידבקויות בדרכי נשימה מאירוסולים הנוצרים על ידי טכניקות מעבדה שגרתיות בציוד מעבדה רגיל. אירוסול הוא תרחיף חלקיקים באוויר המופיע בצורה טיפתית או אבקתית . אם החלקיקים נושאים גורם ביולוגי כלשהוא קיימת סבירות גבוהה להתפתחות מחלה.

חיות מעבדה- בכל שטחי המדע, המחקר, הפיתוח, הייצור והדיאגנוסטיקה, חיות מעבדה הן חלק בלתי נפרד מעבודה יומיומית כשהן משמשות בניסויים או להסתכלות בחדרי מעבדה והעובדים לא תמיד ערים לטווח הסיכונים הניצב בפניהם. דרכי ההדבקה יכולים להיות אקטיביים באמצעות נשיכה, שריטה או טפיל או הפרשה או טיפול לא זהיר ברקמות או דוגמאות קליניות. גם דקירה מחפץ חד בעת ניתוח או אלרגיה לבעלי החיים או הפרשותיהם עלולים לגרום לדלקות עיניים, אסטמה או דלקות עור.

הערכת סיכונים להדבקות מעבדתיות

הצעד הראשון בעבודה בטיחותית עם גורמים ביולוגיים ובמניעת הידבקויות מעבדתיות, הוא ביצוע הערכת הסיכונים הקשורים בכל היבטי תכניות המחקר, הפיתוח והייצור. מקורות הסיכון נעוצים ב-3 גורמים :

  1. הגורם הביולוגי עמו עובדים
  2. האדם המבצע את העבודה
  3. אופי התהליך

הסיכון עולה בהתאם לאופי הגורם הביולוגי, מורכבותם ושונותם של התהליכים ונתונים אנושיים שונים. באשר לעובד כגורם אנושי המבצע את העבודה, משתנים כגיל, מין ורמת מיומנות משפיעים על רמת הסיכון העולה כשניסוי מתוכנן מתבצע על ידי סטודנט, מדען או טכנאי מתחיל. הסיכון קטן כאשר העובד מחוסן כנגד הגורם בו עובדים ועולה כשהעובד מצוי במצב של דיכוי חיסוני עקב מחלה. באשר לתהליך, ניסויים הכוללים עבודה עם חיות כוללים סיכון גדול יותר מאלו הנערכים עם מבחנה בלבד.

פוסטים קשורים להתנהגות נכונה בעבודה עם סיכונים ביולוגיים

ליצירת קשר בכל נושא בטיחותי

לכל שאלה חייגו
058-7886903

דילוג לתוכן