עובדים רבים חשופים במהלך עבודתם לסיכונים ביולוגיים: עובדי מעבדות רפואיות, מתכנני מעבדות, עובדים בבתי חיות ועוד. בחלק מן המקרים העובדים הללו כלל אינם מודעים לסיכונים שהם חשופים אליהם במהלך עבודתם. לרוב גם אין ברשותם די מידע בנוגע לשיטות עבודה בטוחות וציוד בטיחות למניעת הידבקויות בגורמים ביולוגיים. במקרים רבים מושקעים משאבים רבים בבניית מעבדות מתקדמות וברכישת ציוד מתקדם אך הדעת לא ניתנת לדרישות יסוד של בטיחות במעבדות ביולוגיות, ובכך עלולים להחטיא את המטרה.
כדי לשמור על שלומם של עובדי המעבדות תוקנו בשנת 2001 "תקנות הבטיחות בעבודה" (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות). תקנות אלו מגדירות את חובותיהם של מחזיקי המעבדות, מנהלי המעבדות ועובדי המעבדות. התקנות גם מפרטות את אמצעי הבטיחות והגיהות התעסוקתיים הכלליים שיש לנקוט במעבדות. בנוסף הן מפרטות את האמצעים הייחודיים שיש לנקוט בכל סוג של מעבדה: כימית, רפואית וביולוגית. התקנות קובעות גם כי על מחזיק המעבדה חלה חובה לקיים הדרכת חומרים מסוכנים לעובדי המעבדה. להדרכה זו חשיבות רבה בשמירה על הבטיחות במעבדות ביולוגיות. זאת מכיוון שרוב התאונות וההדבקות במעבדות נובעות מטעויות אנוש או מאי הקפדה על נוהלי הבטיחות.
כיצד מתרחשת הדבקה מעבדתית?
על מנת לדעת כיצד להימנע מהדבקה במעבדה, צריך להבין את האופן שבו הדבקה מתרחשת. ההדבקה יכולה להתרחש בשלוש דרכים עיקריות:
- באמצעות מערכת הנשימה – שאיפת חלקיקים נושאי גורם ביולוגי במצב יבש או רטוב, המרחפים באוויר כאירוסול.
- באמצעות מערכת העיכול – עקב קרבתו של קנה הנשימה לבית הבליעה, במידה ושואפים חומר ביולוגי דרך האף הוא עלול לעבור לבית הבליעה, ולהפך.
- דרך העור– דקירה מחפץ חד ומזוהם, נשיכה, עקיצה ע"י בעל חיים או חרק נושא גורם מדביק, כל אלו עלולים ליצור זיהום בעור הפצוע.
לאחר חדירת הגורם הביולוגי לגוף, התפתחות המחלה תלויה בכמה גורמים: אופי הגורם המזהם, כמות הגורם שחדרה, מצבו החיסוני של הנדבק, גילו ועוד.
הגורמים לסיכונים ביולוגיים במעבדות
תאונות אינן קורות מעצמן, הן תוצאה של גורם כלשהו. עם זאת במקרה של הידבקויות לא תמיד אפשר לזהות את הגורם להדבקה. סקרים שונים מראים כי רק בכ-20% מההדבקות המעבדתיות זוהה הגורם להידבקות. בשאר המקרים סווגה סיבת ההדבקה כ"לא ידועה".
מרבית מקרי ההידבקות במעבדה נגרמים עקב שילוב של כמה גורמים:
- שיבוש בסדר הפעולות בתהליך מעבדתי
- תזמון לא נכון
- טעות בכמות החומר
- ביצוע פעולות במהירות מוגזמת.
בין התקלות העיקריות הגורמות לפגיעות או להידבקויות במעבדה ניתן למנות:
- דקירות מחטים ומזרקים – כתוצאה מחוסר זהירות בעבודה עם מחטים ומזרקים ואי שימוש בכפפות וציוד מגן.
- הידבקויות בדרכי הנשימה מאירוסולים הנוצרים ע"י טכניקות מעבדה שגרתיות בציוד מעבדה רגיל. אירוסול הוא תרחיף חלקיקים באוויר המופיע בצורה טיפתית או אבקתית. אם החלקיקים נושאים גורם ביולוגי כלשהו קיימת סבירות גבוהה להתפתחות מחלה.
- הידבקות מחיות מעבדה – בכל תחומי המדע, המחקר, הפיתוח, הייצור והדיאגנוסטיקה עושים העובדים שימוש יומיומי בחיות מעבדה. החיות הללו משמשות בניסויים מדעיים או להסתכלות בחדרי מעבדה. ההידבקות מחיות מעבדה עשויה להתרחש כתוצאה מנשיכה, שריטה, טפיל או טיפול לא זהיר ברקמות או בדוגמאות קליניות. בנוסף, אלרגיה לבעלי החיים או להפרשותיהם עלולה לגרום לדלקות עיניים, אסטמה או דלקות עור.
הערכת הסיכונים במעבדות ביולוגיות
הצעד הראשון בהבטחת הבטיחות במעבדה ביולוגית הוא הערכת הסיכונים הקיימים במעבדה. מקורות הסיכון נעוצים ב-3 גורמים:
- הגורם הביולוגי שעימו עובדים;
- אופי התהליך;
- האדם המבצע את העבודה.
באשר לתהליך, ניסויים הכוללים עבודה עם חיות הם בעלי סיכון גבוה יותר מאלו הנערכים עם מבחנה בלבד. באשר לעובד, משתנים כמו גיל, מין ורמת מיומנות משפיעים על רמת הסיכון. כך למשל כאשר העובד מצוי במצב של דיכוי חיסוני עקב מחלה, רמת הסיכון גבוהה יותר. לעומת זאת כאשר העובד מחוסן כנגד הגורם הביולוגי שהוא עובד בו רמת הסיכון נמוכה יחסית. גם כאשר הניסוי מתבצע ע"י סטודנט, מדען או טכנאי מתחיל, רמת הסיכון הינה גבוהה יותר.
"אין ניסוי כה חשוב שבגללו ראוי להזניח את הבטיחות"
כל אדם השוהה במעבדה – מדענים, סטודנטים, עובדי תחזוקה, ספקי שירות ומבקרים מזדמנים – חשוף לסכנת הידבקות. הגורמים המדביקים עלולים לעבור גם אל מחוץ למעבדה ולגרום לתחלואה בקרב אנשים הבאים במגע עם השוהים במעבדה או עם חומרים מעבדתיים. חשוב לדעת כי להידבקויות יש השלכות חמורות, וחלקן אף מסתיימות במוות.
אנשי מדע ממעיטים לעיתים בחשיבות נושא הבטיחות ומפחיתים בממשות הסיכונים. הם מתמקדים בביצוע הניסוי ובקבלת תוצאות מהירות ונוטים לוותר על דרישות הבטיחות. לכן המוטו צריך להיות כי "אין ניסוי כה חשוב שבגללו ראוי להזניח את הבטיחות". רבים מאמינים כי להם לא יקרה מאומה ונוטים לזלזל בכללי הבטיחות וליטול על עצמם סיכונים מיותרים. הם אינם לוקחים בחשבון כי להדבקת עובד בודד במעבדה יכולה להיות השלכה על המעבדה כולה, על הארגון שהמעבדה שייכת לו ועל ההנהלה. בנוסף עשויות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על הסביבה.
מכיוון שכך חשוב לקיים הדרכת עובדים בנושא בטיחות בעבודה בכלל ובטיחות במעבדה ביולוגית בפרט. השקעת משאבים בנושא זה תשתלם ותמנע הידבקויות, תצמצם אובדן ימי עבודה עקב מחלות, תחסוך את הצורך בתשלומי פיצויים ותגביר את מיומנות העובדים.
מצב הבטיחות במעבדות הביולוגיות
למרבה המזל, שכיחות מקרי ההידבקות במעבדות נמצאת כיום במגמת ירידה. זאת הודות לתנופה שקיבלה תודעת הבטיחות הביולוגית בעשורים האחרונים. תנופה זו לוותה גם בציוד הולם ובמעבדות מתאימות, מתן חיסונים לעובדים ונוהלי עבודה בטיחותיים. להדרכות הבטיחות לעובדים ישנו כמובן תפקיד משמעותי במגמת הירידה של מקרי ההידבקות.
פוסטים קשורים
בטיחות במעבדות כימיות
העבודה במעבדה כימית כרוכה בסיכונים רבים. חלק מהסיכונים הם "שגרתיים":
גיהות תעסוקתית – מניעת מחלות מקצוע בקרב עובדים
חשיבותה של גיהות תעסוקתית במקום העבודה המונח "גיהות תעסוקתית" משמעותו
ציוד מגן אישי בעבודה
מקומות עבודה רבים טומנים בחובם סיכוני בטיחות עבור העובדים. כדי
ממונה בטיחות בעבודה
מדי שנה מתרחשות בישראל תאונות עבודה רבות. במקרים רבים הגורם לתאונות
2 מחשבות על “בטיחות במעבדה ביולוגית”
אין ספק שהמודעות לסיכונים במעבדה היא קריטית כדי למנוע את הסיכונים הללו. ובכך החשיבות של הכתבה הזו, שמסבירה בצורה ברורה ומפורטת את הנושא של סיכונים במעבדה ביולוגית.
תודה על הפרגון. מסכים איתך בהחלט לגבי חשיבות המודעות לסיכונים במעבדה, ובכלל בכל מקום עבודה.