עפ"י השיטה המשפטית הנהוגה בישראל, כל צד המצוי בהליך משפטי רשאי לתמוך את טענותיו באמצעות חוות דעת מומחה (כגון חוות דעת מומחה בטיחות). חוות דעת זו משמשת כראיה בבית המשפט. חוות דעת מומחה היא למעשה כלי עזר המסייע לביהמ"ש להכריע בסוגיות הקשורות לתחום מומחיות בו הוא אינו בקיא דיו (בטיחות, רפואה, שמאות ועוד).
כאשר ישנו פער משמעותי בין חוות הדעת שמביא כל צד, רשאי ביהמ"ש למנות מומחה מטעמו. למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ישנו מקום של כבוד בפתרון סכסוכים אזרחיים העומדים לפתחו של ביהמ"ש. בתי המשפט מייחסים משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעמם, וזאת בשל היותו עד אובייקטיבי. בנוסף, מינוי מומחה המקובל על שני הצדדים מייעל את הדיון ומקצר אותו באופן משמעותי. לכן בתי המשפט מעודדים את הצדדים המתדיינים להגיע להחלטה על מינוי של מומחה מטעם בימ"ש.

באיזה שלב של המשפט ממנה ביהמ"ש מומחה מטעמו?
ביהמ"ש עשוי למנות עד מומחה בכל שלב של הדיון המשפטי, ואין מניעה למנותו עוד בשלב של הקדם-משפט (לרוב אף רצוי למנותו בשלב זה). כמו כן אין מניעה למנות עד מומחה עוד לפני שהצדדים השונים הביאו מומחים מטעמם. בנוסף, תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת מינוי של מומחה מטעם בית המשפט גם לאחר שלב הגשת הסיכומים.
אי הסכמה של אחד הצדדים למינוי מומחה
תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת את סמכותו של ביהמ"ש בנוגע למינוי של מומחה מטעמו ואת סדרי הדין. עפ"י תקנה זו, לביהמ"ש או לרשם ביהמ"ש מוקנית הסמכות למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בין הצדדים, בן אם הצדדים מסכימים לכך ובין אם לא. עם זאת מינוי המומחה ייעשה רק לאחר שניתנה לצדדים ההזדמנות לטעון את טענותיהם.
במקרה ששני הצדדים הסכימו למינוי של מומחה מטעם בימ"ש, משמעות הדבר היא כי אין להביא עדות מומחה נוספת בנידון. הסכמתם של הצדדים למינוי מומחה מטעם בימ"ש מתפרשת כוויתור על הבאת ראיות של מומחים מטעמם לצורך אותו עניין אשר לשמו מונה מומחה מטעם בימ"ש. אולם כאשר מומחה מונה שלא בהסכמת הצדדים, עומדת לצדדים הזכות להביא ראיות של מומחים מטעמם.
בין אם המומחה מטעם בימ"ש התמנה בהסכמת הצדדים ובין אם לא, לכל צד עומדת הזכות לחקור אותו כדי לנסות לערער את מסקנותיו. ביהמ"ש מכריע עפ"י מכלול הראיות המוצגות לפניו, לרבות מסקנות המומחה מטעמו.
פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט
בית המשפט רשאי לדחות את מסקנותיו של המומחה או לאמץ רק חלקים מחוות הדעת שלו. ככלל, כאשר ביהמ"ש ממנה מומחה מטעמו, הנטייה היא שלא לסטות מחוות הדעת שלו, ובמרבית המקרים ביהמ"ש מאמץ את חוות דעתו.
ביטול מינויו של מומחה אשר מונה מטעם בימ"ש יינקט במקרים נדירים בלבד ומטעמים כבדי משקל. לדוגמה: מקרים שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או מקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב. התערבות של בית המשפט בחוות דעתו המקצועית של מומחה מצומצמת למקרים יוצאי דופן בהם פעל המומחה בחריגה מסמכותו או בניגוד לכללי הצדק הטבעי. לדוגמה: כאשר פעל תחת השפעה לא הוגנת, במרמה או כשחוות דעתו הושגה באמצעים לא כשרים.
פוסטים קשורים

חוות דעת משפטית
חוות דעת משפטית היא שם כולל לחוות דעת של איש

עד מומחה בתחום הבטיחות
לעדים במשפט תפקיד מכריע במשפט האזרחי והפלילי. הם יכולים להיות

חוקים ותקנות בנושא בטיחות ובריאות תעסוקתית
פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש”ל-1970

ממונה בטיחות בעבודה
מדי שנה מתרחשות בישראל תאונות עבודה רבות. במקרים רבים הגורם לתאונות
2 מחשבות על “חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט”
נהנתי מהכתבה
כיף לשמוע:-)