סיווג וסימון חומרים מסוכנים

חומרים מסוכנים (חומ"ס) הם חומרים שעלולים להזיק לאדם, לחי, לצומח, לרכוש או לסביבה. הסיכון בחומרים אלה נובע מתכונות כגון רעילוּת, דליקוּת, השפעה מסרטנת וכיו"ב. כלל החומ"ס בעולם מסווגים, עפ"י האמנה הבין-לאומית, ל-9 קבוצות. חלק מהקבוצות הללו מסווגות גם לתת-קבוצות. הסיווג הוא עפ"י מצבו הפיזיקלי של כל חומר, אופיו הכימי ומידת הסיכון שבו. סימון החומרים המסוכנים נעשה בהתאם לסיווג שלהם.

סיווג וסימון חומרים מסוכנים

סיווג קבוצות הסיכון של חומרים מסוכנים

קבוצה 1 - חומרים נפיצים

חומר נפיץ הוא חומר מוצק או נוזל אשר מסוגל ע"י תגובה כימית ליצור בעצמו גז בטמפרטורה, בלחץ ובמהירות אשר יגרמו נזק לסביבה. החומרים הנפיצים מסווגים ל- 6 תת-קבוצות, בהתאם לרמת הסיכון שלהם. דוגמאות לחומרים נפיצים: ויניל, דינמיט, TNT, ניטרוגליצרין.

קבוצה 2 - גזים

קבוצה זו מסווגת ל-3 תת-קבוצות:

2.1 גזים דליקים (לדוגמה: מימן, חמצן, גפ"ם).

2.2 גזים דחוסים לא דליקים (לדוגמה: חנקן, פחמן דו-חמצני).

2.3 גזים רעילים (לדוגמה: כלור, אמוניה, ברום, תיוניל כלוריד, פוסגן).

קבוצה 3 - נוזלים דליקים

נוזלים אשר בשעת התחממות פולטים אדים שידלקו בטמפרטורה של עד 5.60 מעלות במבחן הכלי הסגור. טמפרטורה זו נקראת נקודת הבזקה. דוגמאות לנוזלים דליקים: אלכוהול, אצטון, טולואן, קסילן, סולר, בנזין.

קבוצה 4 - מוצקים דליקים

קבוצה זו כוללת, לצד מוצקים דליקים, גם נוזלים שסיווגם לא נקבע עפ"י נקודת ההבזק. הקבוצה מסווגת ל-3 תת-קבוצות:

4.1 חומרים מתלקחים מוצקים – מוצקים שבתנאים רגילים נתונים לסכנת התלקחות מהירה. דוגמאות: אוריאה ניטראט, מגנזיום, זרחן אדום.

4.2 חומרים הנתונים להתלקחות עצמית – מוצקים הנתונים לסכנת התלקחות עצמית בתנאי הובלה או במגע עם האוויר. דוגמאות: זרחן צהוב, זרחן לבן.

4.3 חומרים אשר במגע עם מים פולטים גזים דליקים. דוגמאות: אלומיניום, אשלגן, אבץ, אבקת ברזל, אבקות מתכות.

קבוצה 5 - חומרים מחמצנים

חומרים מחמצנים הם חומרים המשחררים חמצן בשעת פירוק עצמי או בתגובה עם חומרים אחרים. החומרים המחמצנים מסווגים ל-2 תת-קבוצות:

5.1 חומרים מחמצנים שאינם פרוקסידים אורגניים – חומרים כימיים הנוטים לחמצן חומרים אורגניים. חומרים אלה עלולים לגרום או לתרום להתלקחות חומרים אחרים. דוגמאות: מי חמצן, סידן היפוכלוריט, פרמנגנט, אמוניום ניטראט.

5.2 פרוקסידים אורגניים – חומרים אורגניים בלתי יציבים מבחינה תרמית, הנוטים להתפרק בקלות. רגישים מאוד לחום, חיכוך או מכה. דוגמאות: פראוקסיד, ציקלוהקסאן.

קבוצה 6 - חומרים רעילים וחומרים מידבקים

קבוצה זו מסווגת ל- 2 תת-קבוצות:

6.1 חומרים רעילים – חומרים כימיים העלולים לפגוע בבריאות האדם או לגרום למותו. החומרים חודרים לגוף דרך מערכת הנשימה, מערכת העיכול או במגע עם העור. דוגמאות: סודיום ציאניד, סטרוכיום, פנול, פורמאלדהיד, חומרי הדברה, חומרי לחימה כימיים, גז מדמיע.

6.2 חומרים מידבקים – חומרים המכילים מיקרואורגניזמים חיים הידועים או חשודים כגורמי מחלות בבני אדם ובעלי חיים. דוגמאות: וירוסים, חיידקים, טפילים, פטריות, פסולת רפואית, דגימות דם.

קבוצה 7 - חומרים רדיואקטיביים

חומרים רדיואקטיביים הם חומרים הפולטים קרינה מייננת (אלפא, ביתא או גמא). הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בחשיפה לחומרים אלו תלויים בעוצמת הקרינה ובמשך החשיפה לה. השפעות הקרינה הרדיואקטיבית הן ארוכות טווח ועלולות להופיע רק כעבור כמה שנים. דוגמאות לחומרים רדיואקטיביים: אורניום, רדיום, אמרודיום 243 (גלאי עשן).

קבוצה 8 - חומרים מאכלים (קורוזיביים)

חומרים מאכלים הם חומרים בעלי פוטנציאל לנזק רב במגע עם רקמות חיות או לנזק ברכוש. קבוצה זו כוללת בעיקר חומצות ובסיסים. דוגמאות: חומצת מלח, חומצה גופריתנית, חומצה זרחתית, חומצה הידרופולואורית, סודה קאוסטית, אמוניה מימית.

קבוצה 9 - חומ"ס אחרים

קבוצה זו כוללת חומרים ופריטים שאינם כלולים בקבוצות הסיכון 1-8 אך הם מהווים סכנה לבריאותם וביטחונם של בני אדם. בנוסף כוללת הקבוצה תערובת של חומרים מקבוצות שונות. דוגמאות: PCB, אסבסט, קרח יבש, סוללות.

סימון חומרים מסוכנים

כל חומ"ס צריך להיות בעל שילוט תקני הכולל את הפרטים שלהלן:

  • קוד פעולת חירום – קוד הכולל ספרות ואותיות, המפרט את הפעולות שיש לנקוט בעת אירוע חומ"ס.
  • מספר או"ם – מספר בעל 4 ספרות המציין חומר מסוכן. ישנם מספרים המציינים חומר כימי בודד וישנם כאלה המציינים קבוצת חומרים בעלי תכונות דומות.
  • קבוצת סיכון – קבוצת הסיווג של החומר המסוכן (מבין 9 הקבוצות שמנינו לעיל).

ישנם חומרים ששייכים ליותר מקבוצת סיכון אחת. כך למשל ברום הוא גם חומר רעיל וגם חומר מאכל. במקרה כזה מסמנים את החומר במדבקות שונות.

סימון החומרים נותן אינדיקציה ראשונית לאחסון, להובלה ולהתמודדות עם מקרי חירום.

חשוב מאוד כי עובדים שבמהלך עבודתם עושים שימוש בחומ"ס, יכירו את הסוגים השונים של החומ"ס המצויים בשימוש במפעל, את האופן שבו ראוי לאחסן אותם ולהשתמש בהם, את הדרכים הנכונות לעצירת דליפה או שפיכה של חומרים אלו ואת הטיפול הרפואי הראשוני שיש להעניק במקרה של פגיעה מחומ"ס. חוסר בקיאות של העובדים במידע זה עלול להביא לסיכון חיי אדם ואף לגרום לסיכון ממשי לסביבה. מכיוון שכך כל עובד העושה במהלך עבודתו שימוש בחומ"ס, עליו לעבור קורס חומרים מסוכנים.

חברת "ליאור בטיחות" מתמחה בהעברת הדרכות בטיחות לעובדים בכלל והדרכת חומרים מסוכנים בפרט. הדרכות החומרים המסוכנים נבנות באופן מיוחד עבור כל מפעל, בהתאם לחומ"ס המצויים בו. משך ההדרכה נע בין שעה וחצי לארבע שעות, בהתאם לאופי החומרים המצויים במפעל והשימוש בהם.

Facebook
Twitter
LinkedIn

פוסטים קשורים

ליצירת קשר בכל נושא בטיחותי

לכל שאלה חייגו
058-7886903

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן