שיטה מתואמת לניהול חומרים מסוכנים (GHS)

מהי שיטת GHS לניהול חומרים מסוכנים? מהם עקרונות השיטה? מהי מטרתה? כיצד הדרכת חומרים מסוכנים מונעת מקרי תאונות ופגיעות חמורות?

חומרים כימיים מצויים במפעלים רבים, וביניהם מפעלים לייצור מזון. לחומרים אלו חשיבות רבה בפיתוח בר-קיימא, בלוחמה בעוני, המשך זמינות של מים נקיים ועוד. בכל יום חשופים מאות מיליוני בני אדם למוצרים המכילים חומרים כימיים מסוגים שונים. כאשר לא מנהלים נכון את החומרים הכימיים, הם מהווים סיכון פוטנציאלי לאדם ולסביבה. כדי למנוע סיכונים אלו הציב האו"ם יעד כי עד שנת 2020 יתנהל ייצור כל החומרים הכימיים תוך מזעור הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים למינימום האפשרי. אחד הכלים המשמעותיים ביותר לצורך ניהול נכון ובטוח של חומרים כימיים ומסירת מידע עליהם לציבור הוא שיטת GHS: (GLOBALLY HARMONIZED SYSTEM OF CLASSIFICATION AND LABELLING OF CHEMICALS). זו שיטה כלל-עולמית לסיווג, סימון ומסירת מידע על חומרים כימיים ולתיווי ואריזה שלהם.

GHS סמלים של חומרים מסוכנים

GHS - שיטה מתואמת לניהול חומרים מסוכנים

שיטת GHS היא כלי שמטרתו ליצור סטנדרטיזציה והרמוניזציה בכל מדינות העולם באשר לדרכים שבהן מבצעים את סיווג החומרים הכימיים וההתוויות שאותן חומרים אלו נושאים. המטרה היא לשנות את כל השיטות המשמשות כיום לסיווג ותיווי של כימיקלים, כדי לאפשר יעילות ואחידות. כיום משתמשים ברחבי העולם במנגנונים ובשיטות שונות למסירת מידע לעובדים, לרשויות הפיקוח והאכיפה ולציבור הרחב (גיליונות בטיחות, תוויות ועוד). עובדה זו עלולה ליצור בלבול רב, שכן תיאור הסיכון של חומר כימי אחד עשוי להשתנות ממדינה למדינה. כך לדוגמה בעוד שבמדינה אחת יסווגו חומר מסוים כ"רעיל", במדינה אחרת עשויים לסווג אותו אחרת.

מטרת שיטת GHS לניהול חומרים מסוכנים

מטרת השיטה היא לקבוע קריטריונים אחידים לסיווג כימיקלים, התואמת את סיכוניהם הפיזיקליים, הבריאותיים והסביבתיים. מטרה נוספת היא לקבוע דרכים אחידות למסירת מידע לציבור בנוגע לסיכונים הטמונים בחומרים כימיים אלו. זאת באמצעות תוויות וגיליונות בטיחות. על כל מדינה להחליט כיצד ליישם את השיטה. לצורך כך דרושה שותפות מרבית ביישום השיטה, תוך מעורבות של אנשי מקצוע בקרב התעשיות השונות והרשויות כאחד וכן של צרכנים וכלל הציבור.

עקרונות שיטת GHS לניהול חומרים מסוכנים

ONE CHEMICAL- ONE LABEL WORLDWIDE

  1. קביעת קריטריונים מתואמים עבור סיווג החומרים הכימיים ותערובותיהם, בהתאם לסיכונים אקוטיים ומצטברים: סיכונים פיזיקליים, סיכונים בריאותיים, סיכונים סביבתיים.
  2. מרכיבים מתואמים לתקשור הסיכונים, הכוללים דרישות לתוויות וגיליונות בטיחות.

מדוע יש צורך בשיטה מתואמת לניהול חומרים מסוכנים?

חומרים כימיים טומנים בחובם סיכונים פוטנציאליים הנובעים מתכונותיהם הפנימיות, ללא תלות במדינות שבהן מייצרים או משווקים אותם. הסיכון הפוטנציאלי לאדם ולסביבה מחומר כימי הוא תוצאה של תכונות הסיכון של החומר. חומר יכול להיות נפיץ, רעיל, קורוזובי או מגרה את העור או בעל סיכון מיוחד לסביבה. מדינות שונות משתמשות בשיטות שונות לסיווג ותיווי של אותם חומרים. את אותו חומר יכולים לסווג בארה"ב כ"רעיל", באיחוד האירופאי כ"מזיק"  ובסין כ"בלתי מסוכן". שימוש בקריטריונים שונים להערכת פוטנציאל סיכון של אותו חומר כימי מביא למצב שבו הציבור מקבל מידע שונה על אותו חומר בדיוק. מצב זה הוא בעייתי עבור יצרני החומרים הכימיים, המשנעים וכו'. זאת מכיוון שהם צריכים להתאים את שיטת הסיווג, הסימון, התיווי והאריזה בכל פעם מחדש, בהתאם למדינה ולאזור הגאוגרפי שאליו הם משגרים את החומרים. בנוסף, קיימת חוסר אחידות בסיווג תכונות הדליקות של החומר. את סיווג הדליקות קובעים בהתאם לנקודת ההבזקה (FLASH POINT) ונקודת הרתיחה (BOILING POIN) של החומר. תקנים שונים ורשויות שונות מגדירים בצורה שונה את המונח "חומרים דליקים", "חומרים בעירים", ומכאן הצורך בשיטה אחידה שתהיה משותפת לכל מדינות העולם.

"אבני היסוד" של שיטת GHS לניהול חומרים מסוכנים

מרכיביה העיקריים של שיטת GHS נקראים "אבני יסוד". כל מדינה רשאית לבחור אבני יסוד המתאימות לה לשם יישום התכונות בארצה. כל מפעלי התעשייה המייצרים תוצרת עבור ארצות שבהן מיישמים את השיטה, כגון יפן, קוריאה וטאיוון, צריכים להתאים מיידית את שיטת הסיווג, הסימון, התיווי והאריזה של תוצרתם לדרישות בארצות היעד. למפעלים האלו יש יתרון פוטנציאלי, בשל הניסיון שהם רוכשים בהבנה ויישום השיטה כבר עתה, בעקבות מסחר עם המדינות שבהן מיישמים את השיטה. ברמת המפעל או החברה התעשייתית, יש צורך לערב מכלול של תפקידים בתחום הכימיה, החומרים, הבטיחות ואיכות הסביבה, אנשי ייצור, תפעול, מהנדסים שונים, אנשי רכש, שיווק, אריזה, אנשים העוסקים בתחום הדרכת חומרים מסוכנים ועוד.

מבנה מסמך ה-GHS

מסמך GHS מכיל 4 חלקים:

1. מבוא

2. סיכונים פיזיקליים

3. סיכונים בריאותיים

4. סיכונים סביבתיים

בנוסף יש במסמך עשרה נספחים, המכילים הנחיות בנושא סיווג ותווי.

גיליונות בטיחות בשיטה המתואמת לניהול חומרים מסוכנים

יש להכין גיליונות בטיחות (SDS) לכל החומרים המסוכנים או תערובותיהם. כל חומר או תערובת עם תכונות אופי על פי הסיווג בשיטה המתואמת בתחומי הסיכון הפיסיקלי, הסיכון הבריאותי או הסיכון הסביבתי, מצריך SDS. השימוש בגיליונות בטיחות הוא בעיקר במקומות עבודה. עם זאת אנשי רשויות למיניהם (המשרד להגנת הסביבה, מכבי אש ועוד) עושים שימוש נרחב בגיליונות. השיטה המתואמת ממשיכה את פורמט 16 הסעיפים הנהוגה כיום במדינות רבות בעולם (גם בישראל). השוני העיקרי מבחינת סדר הסעיפים של פורמט הגיליון הוא החלפת סדר הסעיפים 2 ו-3. סעיף 2 החדש עוסק בסיכוני החומר ואילו סעיף 3 החדש עוסק בזיהוי מרכיבי החומר המסוכן.

יישום השיטה בתקן ישראלי 2302

תקן ישראלי 2302 יצא בגרסתו המקורית בשנת 1999. כבר בראשיתו צצו בעיות שונות שחייבו עריכת שינויים בתקן, ועל כן פיצלו את התקן לשניים: תקן לחומרים כימיים בשימוש בכל המגזרים ותקן לחומרים כימיים בהובלה. החלק הראשון של התקן מהווה למעשה מהפכה המאמצת את השיטה האירופאית בתחום זה. זאת תוך הכוונה לסיווג החומרים והתערובות, הכנת תוויות, אריזות וגיליונות בטיחות. תקן ישראלי הוא מחייב בישראל ומאוזכר בתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון).

הסיבה להסדרת הנושא מצד הרשויות ומכון התקנים נבעה מריבוי מקרים של פגיעות גופניות עקב שימוש בתכשירים המכילים כימיקליים מסוכנים במגזר הביתי. היעדר מידע מספיק על תוויות התכשירים לא איפשר שימוש עפ"י כללי הזהירות המתחייבים מאופי התכשירים. התקן מטפל הן בחומרים לשימוש ביתי ומוסדי והן בתכשירים המשמשים לצרכים מקצועיים ותעשייתיים.

כיצד יתרום יישומה של שיטת GHS בישראל לציבור התעשיינים והעובדים?

מדינת ישראל נמצאת בשלבי הטמעה של השיטה האירופאית לסיווג חומרים כימיים ותיווי חומרים מסוכנים. התעשייה והרשויות השונות הפנימו את שיטת הסיווג האירופית של חומרים כימיים ותערובותיהם שאותה מאמץ הת"י. בשנים האחרונות מפיקים בישראל יותר ויותר גיליונות בטיחות ותוויות בהתאם לדרישות האירופיות. בעקבות כניסת שיטת ה-GHS, על מדינת ישראל להתאים את עצמה ולהפנים את השיטה העולמית האחידה. כאשר בארץ המוצא תהיה שיטת סיווג, סימון, תיווי ואריזת חומרים כימיים ותערובות המקובלת על ארץ היעד, חייהם של היצואנים יהיו קלים יותר וההרמוניזציה תחול הלכה למעשה.

כיצד יתרום יישומה של שיטת GHS בישראל לציבור הצרכנים?

יישום שיטת GHS יתרום בעיקר לרווחת ציבור העובדים בתעשייה ולציבור הצרכנים הרוכשים את המוצרים והחומרים. מאחר ששיטת ה-GHS מאפשרת העברת מידע לציבור באופן מקיף ביותר, יתרום המידע להגברת המודעות לסיכונים הפוטנציאליים הטמונים בחומרים כימיים, השלכותיהם ודרגת חומרתם, אמצעים למניעתם וכו'. אין ספק כי זוהי מהפכה של ממש העומדת בפתחה של מדינת ישראל. אימוץ השיטה כנורמה רשמית ומחייבת יהווה איתות מצידה של ישראל בזירה הבינלאומית.

קורס חומרים מסוכנים

מטרתו של קורס חומרים מסוכנים במפעלים ובמקומות עבודה שונים היא ליצור מודעות בקרב העובדים בנוגע לחומרים מסוכנים שבהם עושים שימוש במקום העבודה. תאונות עבודה רבות אירעו בשל דליפת חומרים מסוכנים, כגון חומצות או נוזלים דליקים. התאונות הללו הביאו לפגיעות חמורות בבני אדם וכן הסבו נזק רב לסביבה. לכן קבע המשרד להגנת הסביבה חוקים ותקנות נוקשים בנוגע לאחסון חומרים מסוכנים ורעילים. חשוב מאוד כי העובדים יכירו את סוגי החומ"ס הקיימים במפעל ואת דרכי האחסון והשימוש הראויים. בנוסף, חשוב שהעובדים יכירו את הדרכים הנכונות לעצירת דליפה או שפיכה של חומרים מסוכנים. כמו כן עליהם לדעת מהו הטיפול הרפואי הראשוני שיש להגיש לנפגעים מחומר מסוכן. את כל המידע הזה לומדים במסגרת קורס חומרים מסוכנים.

הדרכת חומרים מסוכנים עם המקצוענים של ליאור בטיחות

חברת ליאור בטיחות מתמחה בהעברת הדרכות בטיחות בעבודה, לרבות הדרכת חומרים מסוכנים. לחברה אנשי מקצוע מנוסים ומקצועיים – ממוני בטיחות, מנהלי עבודה, מהנדסים וכיו"ב – והיא פעילה במפעלים, מוסדות וארגונים בכל רחבי הארץ. אנו בונים כל הדרכה בצורה יסודית המותאמת למפעל ולחומרים המצויים במקום. ההדרכות מקיפות, יסודיות וכוללות חומר תאורטי ומעשי, כגון: גיליונות בטיחות, תאימות בין חומרים, תרגיל לבישת אמצעי מיגון או דימוי פריצה למקום שקיימת בו דליפה של חומר מסוכן. זקוקים להדרכת חומרים מסוכנים? צרו קשר עם המקצוענים של ליאור בטיחות.

פוסטים קשורים

ליצירת קשר בכל נושא בטיחותי

לכל שאלה חייגו
058-7886903

דילוג לתוכן