סימון אריזות חומרים מסוכנים

על כל אריזה של חומר מסוכן צריך להיות סימון הכולל את הפרטים שלהלן:

• מספר אום – מספר בן ארבע ספרות המשמש לזיהוי החומר המסוכן. ישנם מספרים המציינים חומר כימי בודד וישנם כאלה המציינים קבוצת חומרים בעלי תכונות דומות. דוגמאות למספרי אום נפוצים: 1075 – גפ"ם, 2187 – פחמן דו-חמצני, 1654 – ניקוטין.
• קבוצת סיכון – קבוצת הסיווג של החומר (חומר נפיץ, חומר קורוזיבי, חומר רעיל וכיו"ב). ישנם חומרים אשר שייכים ליותר מקבוצת סיכון אחת. כך למשל ברום הוא גם חומר רעיל וגם חומר קורוזיבי. במקרה כזה מסמנים את החומר במדבקות שונות.
• קוד חירום – קוד המציין כיצד יש לנהוג במקרה של אירוע חומרים מסוכנים. הקוד כולל ספרה ואותיות, כאשר הספרה מציינת את סוג אמצעי הכיבוי המתאים, והאותיות מציינות את הצמ"א הנדרש ואת הפעולות שיש לנקוט. כך למשל קוד חירום PE2 משמעותו כי במקרה של התלקחות החומר יש לכבות את הדליקה באמצעות ערפל או ריסוס מים דק, להתגונן מפניה באמצעות ביגוד מגן מלא, כפפות ומנ"ס (מערכת נשימה סגורה) ולשקול פינוי.