בטיחות בעבודה בחלל מוקף

חלל מוקף הוא מקום סגור באופן מלא או חלקי אשר לא יועד מלכתחילה לאכלס בני אדם, ולו מקומות כניסה ויציאה מוגבלים מבחינת מקום, גודל או מעבר. הגדרת מקום מוקף מופיעה בפקודת הבטיחות בעבודה 1970: "חדר, תא מיכל, בור, מעבר לאדים, צינור או חלל מוקף וכיוצא באלו".

חלל מוקף הוא מטבעו מסוכן יותר ממקום עבודה רגיל. זאת בשל המבנה, המיקום, האווירה, החומרים, תהליכי העבודה שמבצעים בו וסיכוני בטיחות שונים הקיימים במקום. מדי שנה נפצעים ונהרגים עובדים רבים כתוצאה מעבודה במקומות מוקפים. כדי למנוע סיכונים בעבודה במקום מוקף, יש לערוך סקר סיכונים ותוכנית בקרת סיכונים לעבודה בחלל מוקף.

אילו מקומות הם בגדר חלל מוקף?

מקומות מוקפים (מקומות סגורים עם פתחי גישה מוגבלים בגודלם):

  • מכלי אחסון
  • סילואים
  • ריאקטורים
  • מקומות ניקוז סגורים
  • כלי קיבול
  • ביוב
  • מנהרות

מקומות שווי ערך בסיכונם למקום מוקף:

  • תאים פתוחים מלמעלה
  • בורות
  • תאי שריפה בתנורים וכיו"ב
  • צינורות ומובילים
  • חדרים ללא אוורור או עם אוורור גרוע
  • מחסני אוניות
  • מכלי דלק בכנפי מטוסים
  • פירי מעליות

חלק מהמקומות עשויים להיכלל בקטגוריית מקום מוקף במהלך העבודה, בסיומה או בעת ביצוע שינויים בעבודה.

סכנות הייחודיות לעבודה בחלל מוקף

עובדים במקומות מוקפים חשופים לסכנות ייחודיות האופייניות לעבודה בחלל מוקף. בין הסכנות אפשר למנות:

  1. אטמוספירה רעילה – אוויר רעיל, שמקורו בחומרים מסוכנים במקום, עלול לגרום לפגיעות בכושר השיפוט, לאיבוד ההכרה ואף למוות. הימצאות החומרים עלולה לנבוע מתהליכים קודמים (אחסון בעבר, פינוי בוצה או עבודות ניקוי במקום). לעיתים עלולים חומרים מסוכנים להשתחרר מבין לבנים, קירות, וכו', בעת מגע עימם. חומרים מסוכנים נוספים המופיעים בתור נוזלים או גזים עלולים לחדור למקום מחיבורים, כניסות (צנרת) אשר לא בודדו או ניתקו אותם בצורה ראויה. גזים ואדים יכולים להיווצר במהלך הזמן, להגיע או לנדוד (דוגמת גז מתאן המגיע ממערכת הביוב, מתעלות או ממעברי כבלים). חומרים מסוכנים עלולים להיווצר גם במהלך עבודות ריתוך וחיתוך או עבודות מתכתיות במקום מוקף. שימוש באש גלויה בחלל מוקף עשוי לייצר אטמוספירה רעילה כגון גזים. גם עבודות צביעה או הדבקה משחררות אדים או גזים בשלב הייבוש.
  2. חוסר בחמצן – חוסר בחמצן עלול לגרום לפגיעה בכושר השיפוט, לאיבוד הכרה ואף למוות. מחסור בחמצן עלול להיגרם עקב דחיקת חמצן על ידי גז אחר. כמו כן הוא עשוי להיווצר כתוצאה מתהליך ביולוגי או תגובה כימית או כתוצאה מטיהור על ידי גז אינרטי. חומרים שמאחסנים אותם בחלל מוקף עלולים לפלוט גזים העשויים לדחוק את החמצן, דוגמת גרעינים בסילו.
  3. אווירה דלוקה ונפיצה – קיומה של אטמוספירה נפיצה מהווה גורם סיכון להתפרצות אש או התפוצצות. אטמוספירה דליקה עלולה להיגרם כתוצאה מהימצאות נוזל דליק, גזים דליקים או מנוכחות של אבק דליק. כאשר אטמוספירה דליקה ניצתת במקום מוקף עשויה להתרחש התפוצצות. תוצאתה של הצתה היא היווצרות גזים חמים והרס המבנה.
  4. זרימת נוזלים או מוצקים (גרעינים, אבקות) – נוזלים או מוצקים עלולים לחדור למקום המוקף, וכתוצאה מכך לגרום למקרי טביעה או חניקה או לפגיעות אחרות, כגון כוויות כימיות. חדירת מוצקים באבקה במקום מוקף עלולה לגרום לחנק.
  5. קשיים בחילוץ – כאשר הגישה למקום מוקף מוגבלת, למשל כאשר הכניסה והיציאה הן דרך פתח, קשה יותר להימלט או לחלץ אדם בעת חירום.

סכנות נוספות בעבודה בחלל מוקף

בנוסף לסכנות הללו, הייחודיות לעבודה במקומות מוקפים, העבודה במקומות אלה כרוכה גם בסכנות נוספות, שאינן ייחודיות דווקא לחלל מוקף: החלקה על הרצפה, נפילה מגובה, פגיעה מחלקים נעים, שטחים קורוזוביים, אווירה עם גזים רעילים ברמות נמוכות, קיומם של מקורות רדיואקטיביים ועוד. בנוסף, ישנן סכנות שמקורן בפעילויות שמבצעים במקום (רעש, חשמל, ציוד מכני, אבק ועוד).

בקרה ופיקוח על הכניסה לחלל מוקף

על "תופס המקום" מוטלת האחריות המוחלטת לביצוען של עבודות במקומות מוקפים, ולאחר מכן קיימת היררכיית שליטה ובקרה של בעלי תפקידים. זאת על מנת לאפשר את הבקרה האפשרית הטובה ביותר. ככלל, אין להיכנס למקום מוקף לשם ביצוע עבודה כלשהי, אלא אם כן אין אפשרות להשיג את המטרה ללא כניסה אליו. כך למעשה אפשר יהיה למזער את הסיכונים הטמונים בעבודה בחלל מוקף.

דוגמא של חלל מוקף

שינוי שיטות עבודה המונעות צורך בכניסה למקום מוקף

 ישנן דרכים שונות העשויות להחליף את הצורך בעבודה במקום מוקף, ובכך למנוע את הסכנות הטמונות בו. להלן נמנה כמה מהדרכים הללו:

  • ניטור אווירה או תוכן מקום מוקף מבחוץ, ע"י שימוש בהרכבת חיישנים למדידה בעומק.
  • ניקוי מקום מוקף או הוצאת שאריות ממנו מבחוץ, ע"י סילון מים, אדים או קיטור.
  •  שימוש בכלים בעלי ידיות ארוכות או באמצעות מערכות וציוד לניקוי, למניעת היווצרות של חסימות בסילואים בהם מאחסנים תבואה או גרעינים מוצקים אחרים. כך במקום להיכנס לפתוח חסימות אפשר להשתמש במכשירים לפתיחת סתימות.
  • ביקורת או בדיקה של ההתרחשות במקום מוקף ללא כניסה פנימה, ע"י הסתכלות דרך אשנב או פתח ראייה או שימוש בטלוויזיה במעגל סגור.

תכנון עבודה בחלל מוקף

טרם כניסה לחלל מוקף יש ליצור שיטת עבודה המפחיתה את הסיכונים במקום לכדי "סיכון קביל".

היררכיית שיטות למניעת גורמי סיכון:

  1.  סילוק גורם הסיכון מהחלל המוקף.
  2. החלפת גורם סיכון גבוה בנמוך.
  3. בקרה הנדסית, לרבות בידוד או צמצום הסיכון.
  4. אמצעים ניהוליים, לרבות היתרים, הוראות עבודה וביצוע הדרכות בטיחות בעבודה.
  5. שימוש בציוד מגן אישי להגנת העובד.

עריכת סקר סיכונים ובקרת סיכונים במקום מוקף

כדי להפחית את הסיכונים הטמונים בעבודה במקום מוקף, יש לבצע סקר סיכונים ולערוך בקרת סיכונים. בקרת סיכונים כוללת אמצעי בקרה הנדסיים, אמצעי בקרה מנהליים וציוד מגן אישי. מטרתם של אמצעי בקרה הנדסיים היא להסיר את הסיכון. לעומת זאת אמצעי בקרה מנהליים בתוספת ציוד מגן אישי ממזערים את החשיפה לסיכונים, אך בשל אופיו של המקום המוקף ובהתאם לסיכון יש צורך לנקוט גם אמצעים מיוחדים אשר אין בהם צורך באזורי עבודה רגילים. 

ממונה בטיחות בעבודה

בכל מקום עבודה יש חשיבות רבה להעסקתו של ממונה בטיחות בעבודה. בעבודה בחלל מוקף, שכאמור כרוכה בסיכונים ייחודיים, יש לכך חשיבות רבה ביותר. תפקידו של ממונה הבטיחות הוא לייעץ להנהלת המפעל או הארגון בנושאי בטיחות וגיהות בעבודה. עפ"י תקנות ארגון הפיקוח על העבודה, על מקום עבודה המעסיק למעלה מחמישים עובדים למנות ממונה בטיחות. תפקידיו של ממונה בטיחות בעבודה הם בין היתר:

  • לאתר מפגעי בטיחות במקום העבודה וליידע את המעביד על כך.
  • לבנות תוכנית שנתית לניהול הבטיחות במקום העבודה וליישמה, וזאת בהתאם לאופי המקום ולסיכונים הייחודיים לו
  • לבצע סקר סיכונים מעמיק, וממנו לגזור את נוהלי הבטיחות.
  • לוודא תנאי בטיחות הולמים בתהליכי עבודה, מתקנים, ציוד ומבנים. במידה ותנאי הבטיחות במקום אינם עונים על הדרישות בחוק עליו לדרוש מההנהלה לבצעם.
  • לוודא כי ההנהלה פועלת להפחתת הסיכונים במקום העבודה.
  • לקיים הדרכות, להכין תוכנית שנתית להדרכות בטיחות ולוודא את יישומה, וזאת עפ"י דרישות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה.
  • לברר נסיבות של תאונות העבודה – במקרה של תאונת עבודה או מחלת מקצוע, על ממונה הבטיחות לקיים חקירה, להעלות על הכתב את הממצאים והמסקנות, להפיק לקחים וכן להציע פעולות וצעדים שימנעו הישנות של האירוע. בנוסף עליו ליידע את העובדים על התאונה ולהדריך אותם כיצד למנוע הישנות של האירוע בעתיד.
Facebook
Twitter
LinkedIn

פוסטים קשורים

ליצירת קשר בכל נושא בטיחותי

לכל שאלה חייגו
058-7886903

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן