בשנת 1949 נחקק חוק לימוד חובה. עם חקיקת חוק זה נקבע שהגורם האחראי על הבטיחות במוסדות החינוך הינו הרשות המקומית. משרד החינוך קובע את מדיניות

במוסדות חינוך בכלל ובמסגרות לגיל הרך בפרט מתרחשות מדי שנה לא מעט תאונות. התאונות הנפוצות במשפחתונים ובמעונות יום הן בין היתר כווייה ממים רותחים, נפילה

ילדים הם יצורים פגיעים מאוד. גופם עדין ופגיע משל מבוגרים, ובנוסף אין בהם די מודעות לסכנות. מכיוון שכך הם חשופים הרבה יותר ממבוגרים לסיכונים של

טיולים הם חלק בלתי נפרד מן המערך הלימודי-חינוכי של מוסדות החינוך. יש להם חשיבות רבה בהיבט הלימודי, החינוכי והחברתי, והם תורמים להתפתחותם האישית של התלמידים.

מוסדות חינוך הם מקומות שמכילים כמות גדולה של בני אדם. מכיוון שכך במקרה של שריפה ישנו סיכוי גדול יותר לפגיעה בנפש. כאשר מדובר במוסדות חינוך

הפעילות במעבדה הינה חלק מהותי מתוכנית הלימודים במקצועות המדעים (ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, ביוטכנולוגיה וכיו"ב). לניסויים שמבצעים התלמידים במעבדה ישנה חשיבות רבה בתהליך הלמידה של מקצועות

לקראת תחילת עונת הקיץ הורים רבים מתחילים בחיפוש קייטנה מתאימה לילדיהם. בבואנו לרשום את ילדינו לקייטנה חשוב לברר את רמת הבטיחות של הקייטנה ולוודא שכל

יום-יום אנו שולחים את ילדינו למוסדות החינוך. הילדים לומדים ומרחיבים את הידע ובמקביל נהנים מפעילויות הפוגה שונות. ההפסקות הן אפוא חלק בלתי נפרד משגרת היומיום

לבטיחות במוסדות חינוך בכלל ובגני ילדים בפרט ישנה חשיבות עליונה. על גן הילדים לאפשר פעילויות מגוונות לילדים תוך שמירה על בטיחותם ועל בטיחות אנשי הצוות.

למרבה הצער, אנו עדים למקרים רבים של תאונות במוסדות חינוך שבהן נפגעים תלמידים. תאונות במוסדות חינוך עשויות להתרחש בחצר ביה"ס, בכיתה, במהלך פעילות או טיול,

מדי קיץ, עם סיום שנת הלימודים, נערכות בישראל אלפי קייטנות. כדי להבטיח את הבטיחות בקייטנות ולשמור על שלומם של הילדים המשתתפים בהן, קבע משרד החינוך

עפ"י פקודת הבטיחות בעבודה ופקודת הנזיקין, האחריות על הבטיחות במוסדות החינוך חלה על הרשות המקומית. משרד החינוך הוא שקובע את מדיניות הבטיחות במוסדות החינוך, והוא מנחה